#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. האם מותר ומדוע 1) למכור לו סאה וישלם לו בזמן קצוב סאה אחרת תחתיה 2) ללוות כמה סאים ביחד כשיש לו סאה אחת 3) לפרוע כמה סאים כשלא היה בדעתו להקנות כנגד הסאה שאצלו? 	"1) כתב הט""ז שמותר משום שבאופן זה אפי' בהלואה אין כאן איסור אלא מדרבנן וממילא בדרך מקח מותר לגמרי.2) מותר דבשביל כל סאה וסאה שלווה אנו רואים הסאה שלו כאילו היא נחלטת מיד למלוה ואם מתייקר ברשותו מתייקר.3) הב""י כתב שאין צריך שיהא בדעתו להקנות כנגד אותו מעט דא""כ בעם הארץ דלא ידע ליתסר, אלא עיקר טעמא משום דכיון דמדרבנן הוא בטעמא כל דהו אקילו ביה. והב""ח כתב דדוקא שיהא דעתו לכך דאל""כ נתכוין א' מהם לשם ריבית ואסור. והש""ך כתב דאף לדברי הב""ח היינו לכתחילה אבל אם לוה והיה לו מעט מאותו המין אע""פ שלא היה דעתו לכך שרי וחייב לשלם. והט""ז הבין בדעת הב""ח שמעכב אף בדיעבד."	"יו""ד סי' קסב סע' א,ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. אדם שרוצה ללוות חטים ואין לו האם יכול המלוה להלוות לו מעט כדי שיוכל להלוות לו הרבה? 	"השו""ע פסק שיכול. הש""ך הביא את דברי הב""ח והעט""ז שרק אם יתן לו במתנה או יקנה לו מותר אח""כ ללוות ממנו אבל בהלואה כיון דתחילת הלואה להוצאה ניתנה אסור. והט""ז פסק שאם הלוה לו כבר סאה ופסק בדרך היתר דודאי יכול להלוות עליה אפי' כמה סאין כיון שיש לו כבר סאה ברשותו אבל אין היתר ללוות כעת קצת כדי ללוות הרבה."	"יו""ד סי' קסב סע' ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 1) האם מותר ללוות סאה בסאה כשיצא השער ואין ללוה מעות ומדוע 2) ומה הדין בדיעבד אם לוה ויצא השער ולא ידע שיצא השער והתייקרו החטים ומדוע? 	"1) כתב הט""ז בשם הרא""ש שמותר כיון שיכול לקנות מן השוק באשראי או ללוות מחבירו.2) הט""ז כתב שאסור ליתן לו דלא שייך לומר שנקנו למלוה דהא של אחרים הם דהיינו אנשי השוק. והש""ך כתב שכיון שלא נעשה איסור בהלואה זו שהרי יצא השער חייב לשלם לו."	"יו""ד סי' קסב סע' ב,ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. האם מותר לאדם להלוות את אריסיו סאה בסאה לזרע ומדוע?	"במקום שנהגו שיתן האריס הזרע מותר בין קודם שירד האריס לשדה בין אחר שירד. קודם שירד מותר משום שאין כאן הלואה אלא כאילו התנה שיטול בעה""ב הסאה הראשונה משדה שלו. לאחר שירד מותר מכיון שכל כמה שלא נתן הזרע יכול בעל הבית לסלקו והוה כאילו יורד לתוכה מחדש אחר ההלואה.במקום שדרך בעל הקרקע ליתן זרע אם כבר ירד האריס לשדה ואח""כ נתרצה לשנות וליתן את הזרע אז אינו יכול ללוות מבעה""ב כיון שאין בעה""ב יכול לסלק אותו מאחר שירד סתם. אבל אם היה הריצוי קודם שירד מותר אף אם ההלואה היתה אחר שירד כיון שיכול בעה""ב לסלקו והוה כאלו ירד לתוכה מחדש אחר ההלואה.כתב הט""ז דגם בבעה""ב נותן זרע והאריס התנה אחר שכבר ירד מותר לפעמים להלוות מבעה""ב והוא באופן שחייב האריס עצמו חיוב גמור שהוא יתן הזרע ואם לא יתן יסתלק מן הקרקע אע""פ שכבר נתן נמצא שעכשיו הוא נחית מחדש אחר ההלואה."	"יו""ד סי' קסב סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. הלוה לו חיטים 1)באיזה מקרים מוטל על המלוה לברר שיצא השער בשעת הלואה או שהיה ללווה מעט חיטים 2) ומה הדין אם לא בירר? 	"1) כתב הש""ך דדוקא אם ידוע שהלווה לו בזמן הזול או שנזכר זמן ההלואה בשטר דהשתא כיון שיש צד ריבית לפנינו וצריך לברר היתר, המע""ה.2) ישבע הלוה שלא יצא השער ושלא היה לו כלום מאותו המין, ולא יפרע אלא דמים שהיו שווים בשעת הלואה."	"יו""ד סי' קסב סע' ה"		
